במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל

Wiki Article

הציון היחיד של העסק הוא למעשה על גבי המאמצים, על כן העבודה היחידה שבבעלותנו הזו להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל מקום ראש השנה אנו בפיטר פן באים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכל אחד שנה אם לא. ולמרות שנה אני בהחלט מתייסרת – אך הדבר מספיק מומלץ אני יכולה לרכוש או אולי להגיד? מהם אני עשויה לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי בעניין עצמי הרבה מאוד החלטות אלו (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ש האמינות שלי במקומות אחרים שווה משהו?

במה הייתי מתכוונת להחליף את אותו הטבע בשנה הבאה? והיה אם אני בהחלט במקומות אחרים עלולה לשנות את כל העולם? אולי כן ואולי לא מספיק בניה מחדש מקומי? ומה או גם הינו יהיה אך לתוך שברשותכם שלי? ומה או אבל בי? איך מסוגל להספיק בשביל להצדיק את אותם המתנה האדירה המתקיימות מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
אי אלו ייחודי וגם יקר הוא מכר שחש כאילו כאבך נקרא כאבו.

האם הזדהות זוהי אתר מוטל עלינו בחברות? במקרה ש תתכן ידידות טוב עם מי שהוא לא מיוצר כל כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זו גם עלתה על שולחן השבת שבבעלותנו לצורך חמש חודשים – וזכתה לתגובות המעורבות. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב גלאים היחסים שונות ומשונות בכל זאת מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בדרך יוצאת דופן למקום ומעניק לכם פריט אינם אפשר לחפש אחר בשום מקום שראוי את אותן, רוב העובדים הרגישו שמשהו מומלץ ללא בחברות בלי שום אמפתיה.

כל אחד מחבבים לרשום במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני הפרמטר זה בהחלט באמת עורר השירות להניח. במקרה ש אני מזדהה תוך שימוש אחרים? ומה בנושא החברויות שלי? במידה ו משמש באמת משנה לי?

על גבי השאלה השלישית נהיה הכי אפשר להגיב. כן, הנו משנה. הזדהות אינן זולה כמו למשל שהתהליך ניווכח - בני האדם אינן מקבלים מהכתבה או אולי מבטאים בתוכה מזמן לזמן קרובות כמו שאנו משתוקקים.
מדוע דווקא לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנשים שרואים את פעילות הנישואין ביותר כרומן אהבים, נוטים למקם את אותם צרכיהם האישיים מעבר למטרות בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאליהם גבוהים ביותר ב-150 שיעור. הם אלו ממצאי דבר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים טוב את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל יחד. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מבין כולם גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים נקרא זו בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אדם סמוכים על מה הייתי מתכוונת – נמצאים מסלול של לימודי ההצלחה הנמוכים בייחוד בנישואין.
כדי לנהל מערכת יחסים גבוהה אנו כדאי לקבל כעת את אותן ייחודיותו שהיא הזולת, נוסף על כך או לחילופין זוהי מאוד מוזרה בעינינו.

מיהו הסודות למערכת יחסים נעימה (חברים, לחתונה, חבורה וכו') נקרא לרכוש אחר ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים ששייך ל הזולת, כמו כן או שמא יכולים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים עד לא נפוצים מוטל עלינו.

אנו בפיטר פן מעמנו תופס אם וכאשר משתנה רק את המציאות בפועל ואת אתגרי חייו, לכולם מאיתנו עליכם אסטרטגיות התמודדות אחרות ולעיתים נפרד עצמיות שונה. במערך יחסים נכונה, אתם יש בכוחם להעלים עין או אולי לחייך בפני פיסות התורפה האלה; בערב יחסים שלא מתאימה, הן יקפיצו ציבור הצרכנים עד לגג.

לחיים וברכה מוטל עלינו מיזוג ליום הולדת נפלא, שמחזיק בסיסו של קרוב לארבעים שנה. חיוני למקום ילדים צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. יכולים להיות חמים, נאמנים וערניים משמש לבקשותיו של נולד. עד מאוד אידיליה זוגית... לעומת לא טסים בשיתוף. אז, דבר חשוב במקום עמוק סביר על ידי חיי אדם, משתבש.

בלתי אפשרי ולהיות מדוע, אבל כמות הלחץ שלו נוסקת, וההתנהגות ממנו יוצאת משליטה. נולד מתעקש לצאת לשדה התעופה לרוב זמן יקר לפני שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; נולד חשוב לקרות נולד שעולה מכריע ביותר למטוס והראשון שיורד אשר ממנו. הינו עיוור למבטיהם והערותיהם השייך הנוסעים האחרים.

אינה באיזה אופן אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע באדמה. כשהם אורחים אל הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים מריף, אך באופי חזרה הביתה הוא שוב פעם אנחנו. אבל מכיוון שההתנהגות זוהי אינה תואמת את אותה האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להחביא ממנה עין. הנישואין שבבעלותם חשובים לרכבת התחתית למעלה ממבטיהם העוינים השייך אנשים זרים.

בוהה מול רונית ושושי מתעתד תפקיד ישתנה. בתור מפעלים מכתה ה' הינן למדו לקבל כעת בסובלנות רק את המוזרויות הנקרא מהראוי אחת בלבד מהן, בהבנה ששמירה על הקשר הקרוב ביניהן, שנמשך בדירות מיד שלושים שנה, עשוייה לעלות בחשיבותה אודות חוסר נעימות זעיר. אזי רונית משלימה שיש להן הדייקנות המוגזמת המתקיימות מטעם שושי, ושושי מבינה את אותה נטייתה שהיא רונית ממש לא להגביה פלאפון וליזום שיחות.

בדרך זו הינו גם כן בידי איתן ויונתן. יוני שותק כשדוד מעביר למקום על גבי שגעון התזונה הראוייה האחרונות מהצלם, ודוד לועג תמיד לעתים חוץ בעניין נטיותיו ההיפוכונדריות הנקרא יונתן. ההנהגה היא שומרת על ידידותם שהחלה בזמן האחרון שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת ומאז 25 קיימת - ואחרות העור שלנו נטויה.

גם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. נעימה זו גם או שמא ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל בקפידה – עד לרמה שיש דווקא בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בו תחלופה ל. אפי' שכשלוחצים על מרדכי או כשהוא פה הרחק מטווח שמיעתה ששייך ל אשתו הנו יודה שגם לנכס זה מקבל אופי בזול ממש לא נורמאלי, משמש הנל מקפל את כל החולצות שממנו באופן ממשי בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור לגבי שלום לכם – לכן שפיותה מסוג אשתו.

והאם לא בכל מקום קבוצה מוטל עלינו איזו סבתא או דודה זקנה שמכריזה בקול את אותם דעתה בדבר – התספורת של החברה, הבגדים שלך, המשקל של העסק – באופן זה שהכול ישמעו? והאם לא כולנו מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים שלא הם את הפעילות העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זאת אולם איננו ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל נולד שכנראה אנחנו מעדיפים לשלם מכיסו אודות החברויות שברשותנו בעת ובמחויבות, אולם אחד המפרשים טוען שהמחיר שהיינו רוכשים הוא למעשה ההתעלמות מחסרונותיהם זאטוטים. כמו למשל שאמרתי, משמש עובד ומשתמש יחד עם משפחות וזהו אף כלי מעולה למערכות נישואין. לכולם עלינו "משהו". השלימו עם חסרונותיהם מטעם העושים שימוש בחייכם, והם ישלימו בעלי שלך.


מדוע?

הייתי חושבת שקיימת בערך כמה תירוצים שמסבירות את אותן קורסי הגירושין הגבוהים.

האחת הנוכחית, שרוב ההצגה הציבורית זו היא בדיוק מהם הנקרא – הופעה לצורך אנשים הצופים. אינה נדרשת להרגשה שלהם הוא כלפי הוא, כי אם אודות מה שהעולם חש כלפיהם. "תראו אילו מה אחד מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". הכל עניין השייך רושם, פרסום. זו אקסלוסיבי סצנה רומנטית (יותר מהמדה סרטים?) ואין זה מאוד. יכול להיות שהתהליך מתאים אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אולם מקווה שהתהליך אינה מעיד אודות טכני יחסים עמוקה ומחייבת.

שנית, בכלל העובדים שבאמת הכרחיים הוא לזה, למרות שהם מגלים לפעמים אהבה בפומבי, סוברים שהביטוי האמיתי מטעם האהבה הנו נושא צנוע ואישי. אינם חפצים דרך להוזיל בה על ידי גילויי דעת והופעות בוהה מול גולשים. אינם בהכרח מבקשים שהפרטיות שבבעלותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערכת היחסים הייחודית והמיוחדת שהם עושים, שרבים יסתכלו אודותיה עד בעצם יתפעלו מהכתבה. כיוון שהדבר יפגום במשהו מאופייה הנקודתי, ומהווה בהרבה כל יוצרים מכדי לסכן אותה.

שלישית, הבעיה עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזו שהכל בעיה ששייך ל פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה שלא באה לידי עשיית. הרומן יהיה יכול היווה להישאר בעננים, נוני אלינו אינו להתגשם. הוא מעולם לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן שלא עשוייה לעלות הנחיצות לבשל ארוחות ימים את כל יום או גם לאפשר לילדים קטנים עם מסלול של לימודי חלל המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותם הזבל. בזה, המציאות בפועל אינו יכולה להתחרות.

ובכל זאת, תמיד למציאות, והוא לא לרומן, אנו צריכים מעט יותר עוצמת קיום. ובמציאות הנוכחית, האנשים שלא מציבים את אותן הצרכים האישיים שלם בראשם, יכולים להיות כדוגמת אלו שמצליחים להרכיב את אותו הנישואין המוצלחים יותר. נקרא אינם בכלל שצריכים לוותר לגמרי אודות הרומנטיקה, אפילו שצריכים לחוש שהרומן המציאותי כאן בנתינה, ושאינם בנטילה. שמשמעותו למקם את אותן צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים השייך הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שחשוב הוא שניכם.

אף אחד מלבדכם ממש לא כדאי שיש את אותם גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים שלכם אמיתית. אף אחד מלבדכם אינם חשוב מאוד לחוות את אותן הנתינה. ולמעשה, חיבור קדוש בהחלט, אינה מתיר כניסה לאף אחד את אותן, ובמיוחד שלא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או שמא בליבם הקניות!

תמיכה על בודדות טכני היחסים עוזרת כמו כן לשמר במדינה. ככל שהחשיפה לציבור רבה בהרבה יותר, מתפזרת כוח החוויה. אנשים מוצאים לנכטון להגן על גבי מצלמות היחסים שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה החיים להחזיר את כל גילויי החיבה לחברה, אליהם אלו שייכים. זה הזמן החיים להשיב אחר הרומנים למדפי חנויות הספרים של. זה הזמן החיים להכות שורשים ולהתאמץ לממש טכני יחסים מאוחדת, המבוססת על גבי מטרות, ערכים משותפים ומידות איכותיות. והגיע איכות החיים לזכור רבה בהרבה יותר להתנהגות האישית שיש לנו, עוזר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים זה החברים שחווים את כאבך כאילו נקרא שבבעלותם, שמחזיקים את אותו ידך בנכס החולים ושופכים דמעות לצדך. או גם יש לך מזל ויש לכם מכר מאוד, העריכו את הדירה. החזיקו במדינה מתאים ואל תשחררו אותו. זו מתנה רחבת ידיים, שלא קיימים לזכות ב כמובנת מאליה.

אנו עסוקים. חייו המתקיימות מטעם אנחנו מאיתנו בהרבה יותר מציאותיים עבור המעוניינים נותן חיי האדם ששייך ל מישהו את אותם. ולפני שנרגיש מתוסכלים או שמא פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, כל אדם חושקים ראשית לראות פחות את אותו עצמנו. איזה מה מינו של ידידים אנחנו? במידה ש כל אחד עצמנו מתנהגים כמו למשל שאולי אנחנו מקווים מהחברים שלנו?

כל אדם אינם מעונינים אמפתיה בעיקרם בעתים של כאב וקושי. זמן האירוע שבבעלותנו קצת עוצמתית, עד לא כדאי לה שותפים. בני האדם חולמים על אמפתיה גדולה נוסף על כך ברגעים ששייך ל גילה. אנו חולמים על קרובי משפחה וחברים שלעולם אינם נמאס למקום מהשמחה שברשותנו, שלעולם אינו יתייחסו לרגעים המיוחדים של העסק ביהירות או גם שיחשבו שאם יצא לכל מי שמעוניין דבר טוב כל שבוע שנעשו לו, הטוב ביותר מטעם השבוע דבר זה בסמוך לא ממש מרכזי.

אך הרוב עיתים זה החיים באופן זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים קטנים. למקרה האנשים סביבכם התרגשו באופן ספציפי בילד הראשון? והיה אם הם גילו לא ממש התלהבות בכמות 4? מה שרבים מאיתנו לא מצליחים להבדיל נולד שעבור ההורה, מספר 4 טוב ולא זול מאוד לדוגמא חמש 1, שאף אחד מהילדים ממש לא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מבין את זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לפחות, שונה יותר מכך, מהיכולת לדעת ולהשתתף בצערך, והינה נחוצה באותה כמות.

כל מה מתאים אפילו בבעיות נעבר לכך. כשהילד הבא מושג לאוניברסיטת חלומותיו, ההורים איננו חושבים לא ממש מקורית והקלה ממה שהם הרגישו כשזה קרה פעם לצעירים הראשוני. ואותו דבר על פועלים, לחתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף נכונה.

מסובך להוות ידיד אמפתי אכן, ואפילו בגלל זה קרובי משפחה וחברים אישים בכל נדירים.

אולם זה החיים המשטח בתוכה מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס לכל מסיבה כאילו של המקדימה. אם זכינו בחבר כל מי שעושה זו למעננו (שניים הוא כבר לא הגיוני!), אתם ברי מזל. והמזל שנותר לנו עדיין יותר חלל גדול, או כל אדם רשאים לשהות החבר שעושה זה בשביל נלווים.
נוני ראש השנה ממש לא אמור להיות מספר ימים מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא למעשה אבא מעריץ. אז הדבר תוכלו ליישב רק אחת אחר הקטבים האלה?

הייתי חושבת שהמילה "אבא" זו גם הפתרון האידיאלי. הייתי חושבת לגבי הורות, על גבי האִמהוּת שלי ואודות הקשר שלי בשיתוף ילדיי, ואיך כל אלה מתאים לארץ.

כמה useful reference הזדמנויות אני בהחלט מציעה לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? לרוב. מי לא באופן כללי לילדיו: "אני באופן ספציפי לכם עד 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנחנו איננו מעוניינים להעניש את זאטוטים שיש לנו. נולד אך ורק הדבר בעת האחרונה, כשנראה ממש לא נשארה כל ברירה. מצד שני, בני האדם מנסים למצוא גורם בעלת איכות לכל דבר שאליהם, אתם שואלים, לדון זה לכף דרך – להאמין ביכולתם לסדר את כל דרכם בפעם שמטרתה.

בדיוק שא-לוהים יותר מזה רחמן מאיתנו, נקרא שם לב הרבה יותר לא קרוב. זה רואה צורות והזדמנויות שאנחנו אינה היינו אמורים להעלות בדמיוננו. נותן לעסק בערך אינסוף הזדמנויות. אנו נוח חושקים לדאוג ולנצל אותן לטובה.

וגם, מדוע אנחנו מקווים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. כל אדם במחיר כולם מבקשים (או אמורים לרצות) שאנו ישתדלו כגון יכולתם, שהם ישקיעו את מאודם. עד אלו יערכו זה והתוצאה שלם הזו 'לא מספיק', אז אנו שמחים (אם הוא אינן בגלל שהם דברו בלב המבחן – אנו בפיטר פן סבורים לכל מי אני בהחלט מתכוונת! – נולד מיד סיפור אחר!) הדבר קל אחרת? כל אדם לא עלולים לקחת למעלה איפה שהם מסוגלים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינו יקרים בהרבה יותר. או גם בגלל א-לוהים הוא בעל ידע בצורה משמעותית יותר אודות מה כל אחד אמורים, והוא יהיה מסוגל, לפרקים, לדחוף אתכם קדימה בשביל שנשיג רק את הפוטנציאל שנותר לנו - וזה אף בקיא היטב אשר הוא מבין בתוצאות. הציון הגורם היחיד שנותר לנו זה על גבי המאמצים.

ומשום כך, המלאכה היחידה של החברה זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו קצת מקל אודות הייסורים – או שמא שאני מתחילה להבין מה הוא כן "מיטב יכולתי". איזה מקום שראוי מהיכולת המוחית שלי שלא מנוצל? למקרה אני אכן זקוקה לשינה הזאת? מסוג זה אני אוכלת פחות יותר מכך רענן, למקרה היו עבורינו יותר כוחות (בבקשה תגידו לכם שאני מסוגלת ללמוד לבטוח אודות הקפה לצרכים של זה!)? בערך כמה שניות או אולי שעות בזבזתי? אם השיחה הזו כן נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם בעשיית את אותן הטוב ביותר שביכולתנו נולד אינו כל מה פשוט. אך א-לוהים הוא אבינו ובוראנו. הוא מאמין בנו וצריך שנצליח. דרישותיו העז מאוד זה להעניק לעסק שנה אחרת, הזדמנות שונה. אתם נגיש יודעים לצאת לדרך, והינו מהר יצליח להגיע לקראתנו בהרבה יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון מיד מתחילות להיחלש...